צי׳חוצי׳נק – Ciechocinek

נסענו היום בעקבות תמונה.
התמונה בשחור לבן צולמה בשנת 1932 בעיר שנקראת צי׳חוצי׳נק Ciechocinek בפולין. כ-250 ק״מ מורשה.
בתמונה, במרכזה, נראה גוטמן, אבא של רון-עמי, משמאלו אימו – רבקה, שעלתה לארץ עם גוטמן לפני המלחמה ומימינו של גוטמן אחותו – שרה ושני ילדיה – מונק ופאולינה שנרצחו בשואה.

בהחלט מגיע לסבתא של רון-עמי, רבקה לבית ראוכפלד מקום בפוסט. 
רון-עמי אומר שהיא היתה "אישה קטנה – גדולה". היתה אישה קטנת מידות אבל גדולת נפש. 
נולדה בעיר נובה מיאסטו שעל נהר הפליצה בשנת 1876, לזלמן-יצחק ראוכפלד וגיטל ראוכפלד לבית סקולה. נישאה ליהושע יהודה לרנטל מהעיירה אודז'ובול ב-8.6.1898 והביאה לעולם 7 ילדים:
שרה, מאשה, זלדה, צילה, שמעון, פייבל וגוטמן.
צילה ושמעון עלו לישראל לפני פרוץ המלחמה.
ב-1935 עלתה לישראל עם בנה הצעיר, גוטמן, אבא של רון-עמי.
ילידה שנותרו בפולין יחד עם בני משפחתם נרצחו בשואה. 

נפטרה ב-9.11.1948 בישראל. קבורה בבית הקברות נחלת יצחק בתל-אביב.

ניסינו במהלך הביקור בצי'חוצי'נק לאתר גם את הבית הזה על פי עמודי המפרסות (היה בית עץ). מתברר כי הבית הזה עמד על תילו עד לפני מספר שנים ואז עלה באש ונשרף כליל.

ניסינו במהלך הביקור בצי'חוצי'נק לאתר גם את הבית הזה על פי עמודי המרפסות (היה בית עץ). מתברר כי הבית הזה עמד על תילו עד לפני מספר שנים ואז עלה באש ונשרף כליל.

החלטנו לצאת בשעת בוקר מוקדמת מאחר ומחשיך מוקדם. מה שלא ידענו הוא שגם בפולין הוזז השעון שעה אחורנית ויצאנו לרחובות ריקים.

ורשה נראתה נטושה.. .🤓
הדרך – מדהימה. הצהוב שולט.

הגענו לצי׳חוצי׳נק אחרי 5 שעות (!!!). עצרנו בכל פינה שבדרך. לא יכולתי להתעלם מהצבעים האלה…

צי׳חוצי׳נק נחשבת כעיירת ספא. אין בה ים/אגם אבל יש בה אוסף בתי מלון לטיפולי ספא.
לפני כ-180 שנה נבנו בה 3 מונומנטים ארכיטקטוניים של מגדלי קרור והמלחה בגובה של 15.8 מטר ובאורך כולל של-1742 מטר (משהו ענקקק). אלה מגדלים העשויים מ-7000 קורות עץ אלון (שימו לב לתמונה שצילמתי עם טבעות העץ… ספרתי 87 אבל זו לא טבעת שלמה). מים רווים במלח נשאבו לראש המגדל ונטפו לאורך זרדים של עצי אורן, הבוצה שהצטברה על הזרדים נאספה לתעשיית הקוסמטיקה (נראה נורא 😳), האווירה המלוחה שימשה כסנטוריום לטיפולי בריאות והמלח שנאסף שימש לתעשיית התרופות והקוסמטיקה.

רכבת חיברה בין העיר לוד׳ז לצי׳חוצי׳נק (וכנראה שכך הגיעה המשפחה לחופשה. הרכבת איננה פעילה כיום) וזו כנראה היתה החופשה המשפחתית האחרונה של גוטמן ואימו לפני שעלו לארץ והשאירו את כל המשפחה שהושמדה בשואה.

היה מאוד מרגש להעמיד את רון-עמי לצילום שחזור – 83 שנה אחרי. 

 עצרנו למלא דלק. הם כבר מוכנים לחורף. אחלה מפלסת שלג יש להם…. אהבתי.
המגדלים במבט מרחוק
הבוצה שמצטברת על הזרדים. מקרוב זה לא נראה מרנין…
מימין – בלב המגדלים ״מערת מלח״ שמסתבר שעד היום מגיעים אליה אנשים ויושבים בה כ- 20 דקות לצורך טיפול.

היה קר מאוד… היינו מוכרחים קצת להשטתות בכדי לחמם את הגוף….

ניסיתי להעמיד את רון-עמי במקום שבו עמד אביו בתמונה הראשונה….

נשמח מאוד לקרוא תגובות כאן...