איזה עולם נפלא ☀️ (…לפעמים)

איזה עולם נפלא ☀️ (…לפעמים)

איזה עולם נפלא ☀️ (…לפעמים)

איזה עולם נפלא ☀️ (…לפעמים)

אמרתי לכם בפוסט הקודם שאני אופטמיסטית.
קמתי בבוקר עם מצב רוח מאוד, אבל מאוד אופטימי ומשום מה התחיל לזמזם לי שירו של ארמסטרונג בראש.

הפעילו רמקולים והקשיבו…

שירו של לואיס ארמסטרונג What a wonderful world


Some of you young folks have been saying to me, `Eh, Pops, what do you mean, what a wonderful world? How about all those wars all over the place? You call them wonderful? And how about hunger and pollution? That ain’t so wonderful either.`How about listening to old pops for a minute? Seems to me it ain’t the world that’s so bad but what we’re doing to it. And all I’m saying is see what a wonderful world it would be if we only gave it a chance. Love, baby, love – that’s the secret. Yeeaahhh. If lots more of us loved each other, we’d solve lots more problems. And then this world would be a gasser

חלק מכם אנשים צעירים היו אומרים לי, הי, סבא, למה אתה מתכוון, איזה עולם נפלא? מה עם כל המלחמות האלה בכל מקום? אתה קורא לזה נפלא? ומה על הרעב והזיהום? גם זה לא כל כך נפלא."מה דעתכם להקשיב לסבא הזקן לרגע? נראה לי שלא העולם הוא זה שכל כך רע, אלא מה שאנחנו מעוללים לו. וכל מה שאני אומר הוא ראו איזה עולם נפלא יהיה לנו אם רק ניתן לו הזדמנות. אהבה, ילדים, אהבה – זה הסוד. יההההההה. אם הרבה יותר מאיתנו יאהבו זה את זה, נפתור הרבה יותר בעיות. ואז העולם יהיה ממש נפלא.

WHAT A WONDERFUL WORLD
(George Weiss / Bob Thiele)

I see trees of green, red roses too
I see them bloom for me and you
And I think to myself, what a wonderful world

I see skies of blue and clouds of white
The bright blessed day, the dark sacred night
And I think to myself, what a wonderful world

The colours of the rainbow, so pretty in the sky
Are also on the faces of people going by
I see friends shakin' hands, sayin' "How do you do?"
They're really saying "I love you"

I hear babies cryin', I watch them grow
They'll learn much more than I'll ever know
And I think to myself, what a wonderful world
Yes, I think to myself, what a wonderful world

Oh yeah

יצאתי אח"כ לצעידת בוקר וצילמתי כל מיני תמונות – אז תהנו לכם 💃🏾🕺

בחייאתתתת…. מה את מפריעה? אי אפשר קצת פרטיות בעולם הזה?" – הם צעקו עלי.
היה לנו דיון משפחתי על התמונה. על אף שהיא לא ברורה (בעידן של ימינו – מי אמר שהכל חייב להיות שבלוני וברור?) אהבתי אותה מאוד.
תחילתם של חיים חדשים
ואותו ניצן בתמונה למעלה, כשהוא פורח – אבל הפעם צילמתי אותו במבט מאחורי הפרח, לא בחזיתו.
חבריקו (סנאי אדום) מוסר ד"ש (במיוחד לרויטל ינאי). האגוז היה נפלא.
וזה היה מעניין… גודלו לא יותר מ-3 מ"מ. כשצלמתי את הסנאי קלטתי בזוית העין את הטיפה מטפטפת – כמו בתמונה…
התקרבתי וראיתי רגלים מבצבצות
התקרבתי יותר, נגעתי, היה מגע נעים ואז הוא נפל על גבו על הרצפה. צעק "עזבי אותי כבר…"צלמתי, הפכתי בחזרה ונפרדנו כידידים.

אני משערת שזוהי כנימה קימחית.
הכנימות  הקמחיות הן כנימות שאינן ממוגנות והכינוי "קמחית" למשפחה זו הוא כיון שהגוף של הנקבה מכוסה בשעווה לבנה "קמחית" (יש גם ורודה וגם סגולה). הכנימות מפרישות כמויות גדולות של הפרשה מתוקה (טל-דבש) שאותו הן מייצרות מיניקת מוהל התא של הצמח עליו הן יושבות. הפרשת טל-דבש שמעלה בהמשך פייחת גדולה על גבי פרי/גזע וכמו כן מושכת ההפרשה נמלים רבות הנמשכות אל הטל-דבש ומלקקות אותו ברעבתנות וכיון שכך הם אף מגנות על הכנימה מאוייבים.

עכביש ו"יהלומים" על מצעית הפרח.

תודו שנדבקתם ממני לכמה דקות…

אהבתם.ן? שתפו...

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

נשמח מאוד לקרוא תגובות כאן...

%d בלוגרים אהבו את זה: