לסתום… פשוט לסתום!

לסתום… פשוט לסתום!

לסתום… פשוט לסתום!

לסתום… פשוט לסתום!

אין לכם מושג מה עושה חום לגוף, לנשמה.
אומרים ש"נכנס יין יצא סוד" – אז אגלה לכם שגם כשעולה החום יוצאים הרבה דברים.

תום הגיע אלינו לפינוק של אמא ואבא.
ירדה מהטיסה עם חום גבוה ומאז – 6 ימים שהיא במיטה, גמורה… עם חום גבוה ושפעת שהתאהבה בה ולא רוצה לעזוב.

שלשום היה השיא.
בשעה 02:00 בלילה מצאתי את עצמי כמו בימים שהיתה ילדה קטנה, יושבת איתה במקלחת ומנסה להוריד לה את החום. חזרנו למיטה היא הניחה את הראש על הבירכיים ופשוט ליטפתי.
יד שמלטפת את העורף, את הראש, יד שאוהבת ודואגת.

כשקצת ירד החום התחלנו לדבר.
אמרתי לה שאני מרגישה שכל כך רע לה ואולי בכי יקל עליה.
צחקה … "מה פתאום בכי?"
אמרתי לה שבכי משחרר…

היה הרבה מה לשחרר. צפו ועלו המון זכרונות.
זכרונות של ילדות. זכרונות של דברים שקרו בחברת הילדים שלה. 
היא לא שכחה.
היא לא סולחת להם, זה צרוב לה בנשמה – באופן שלא תיארתי לעצמי עד כמה.

אחד מהדברים שתמיד נהגנו לומר לילדים שלנו הוא שאף פעם לא ילכו לישון עם הפרפרים בבטן, שישחררו אותם לפני השינה, שיעבירו אותם לצד השני. הצעתי לה לעשות תיקון – אומנם לאחר שנים רבות – אבל הזכרתי לה שהיום בני המחזור שלה כבר הורים בעצמם ואולי אם מישהו יזכיר להם איך הם היו בילדותם – הם יקחו את זה בחשבון בחינוך ילדיהם. הצעתי לה לכתוב, להגיד, להעביר איכשהו את המסר – והיא סירבה.

אני מתארת לעצמי מיהן הנפשות הפועלות בסיפור אבל אני לא יכולה לעשות כלום במקומה.
אני רק יכולה להוציא מהמגירה פוסט שכתבתי מזמן, פוסט שכותרתו היתה ונשארה הפועל – לסתום! כתבתי אותו ברגע של כעס ורון-עמי אמר לי לא לשחרר אותו בזמנו – והנה נמצאה לו מטרה ראויה.

אוהבת אותך ילדה שלי.
מוקירה לך תודה על המון דברים – ואת יודעת את זה.
תנסי בכל זאת להעביר את הדברים האלה הלאה, שאחרים ילכו לישון עם הפרפרים בבטן והנשמה שלך תהייה משוחררת.

*******************************************************************

בכל סו"פש הכתבה הראשונה שאני קוראת היא מדורו של רענן שקד בעיתון ידיעות אחרונות.
נרטיב המאמרים של רענן סוחף אותי לא אחת להזדהות מלאה ולעיתים אפילו אמירת תודה בשקט, בסוף המאמר – על שידע לבטא במדוייק, במילים כל כך ברורות את מה שיש לי לומר על דברים מסויימים. הסגנון, התבטאויותיו והביקורת שלו על דברים רבים מתקבלת אצלי באהדה רבה.

אין לי מושג איך לא קראתי את הכתבה  "פשוט לסתום" בזמן אמת…אפילו לא זוכרת מה עשיתי באותו סופ"ש. 
אני מציעה לכם להקדיש כמה דקות ולקרוא את הכתבה המקסימה הזו.
היא אומנם מדברת על אקטואליה שהיתה… אבל אני רוצה לדבר על המסר.
רק מהכותרת ידעתי שאני הולכת לקבל אומץ להשתמש במילה הזו ולהגיד לאנשיםלפעמים צריך לסתום, פשוט לסתום את הפה.

זהו, אמרתי…
תודה רענן.

יתכן והשימוש בפועל – לסתום, הוא קצת אגרסיבי, בוטה, חצוף ואף מעליב אבל אני מוצאת את עצמי לעיתים לא מסוגלת לשמוע או לקרוא דברים שנאמרים ואני מציעה לכולם את מה שהציע רענן שקד:

תשתמשו בפריבילגיה ובזכות הגדולה שבלסתום לפני שמדברים.

שיחה היא בעיני אומנות.
צריך לדעת לדבר.
אין צורך תמיד למלא את הזמן והחלל במילים.
שתיקה – מאפשרת הקשבה.
לפעמים צריך לשתוק ולסתום (ומעתה אהיה גסה יותר במילים ואגיד – גם לשתוק וגם לסתום)
כי למילים, לדיבור – כוח אדיר!
בכוחן של מילים לבנות, לשדרג, לחזק ולהצמיח. אבל מילים גם יכולות להרוס, להעליב, לערער. מילים נאמרות לחיזוק, לאהבה אבל מילים גם נאמרות לעלבונות, לשקרים.

לא סתם נאמר –
סייג לחוכמה – שתיקה
אוטם שפתיו – נבון
שתיקה שווה זהב
יפה השתיקה לחכמים
וגם אוויל מחריש – חכם יחשב

אני מוצאת בשנים האחרונות כי השתיקה היא אורחת רצויה מאוד אצלי.
ולמה היא רצויה? כי עייפתי…
עייפתי מאנשים שחושבים שכל מילה שלהם היא אמת, שהיא הצודקת והנכונה, שדעתם חייבת להשמע תמיד, שכל דבר חשוב לנתח ולהבין, שאי אפשר להשאיר את הדברים פלואידים. עייפתי מתרבות השקר, מרדידות המילים, מהצורך להגיד בכדי להשמיע. לא חייבים להביע דעה על כל דבר, לא חייבים לבקר ולנתח, לא חייבים!
לפעמים צריך לסתום!

אמר מי שאמר שמותר האדם מן הבהמה.
שפה, מילים, דיבור – הם אכן משהו שמותר האדם מן החי.
אבל גם ללא מילים, קול או דיבור, מצליח עולם החי לייצר תקשורת בינו לבין עצמו, תקשורת שמחליפה את השפה האנושית ומבחינתי אני מבינה מדוע אני כל כך מחוברת לעולם החי והצומח – הם מדברים… אבל בלחש.
מבחינתי להם לא צריך להגיד לסתום!

ואתם יודעים כמה עצומה אהבתי לעולם החי והצומח אז כמה מילים על תקשורת ולסתום בעולמם:

צולם במצלמת האייפון שלי

הנמלים משתמשות בשיטות רבות לתקשורת:
פיזור פרומונים (כימיקל בעל ריח) הנישא באויר ומשמש כמערכת אזעקה שמזהירה מפני תקיפת המושבה.
שיטת השביל – הנמלים מפרישות פרומונים שנדבקים לקרקע ומסמלים לנמלים האחרות את השביל למקור המזון או חזרה לקן.
שיטת "השק קמח" – נושאות נמלה האחת את רעותה על הגב.
שחרור פרומונים ע"י המלכה שגורמים לנמלים לא לנטוש את הקן ולעכב יצירת שחלות בנמלות אחרות על מנת שלא יתחרו במלכה.
ישנם סוגי נמלים שמייצרות צלילים על ידי צרצור – חיכוך איברי גוף זה בזה, כדרך להעברת מידע על הנעשה במושבה.

צבעים מטאליים בחרקים. צולם במצלמת האייפון שלי.

חרקים למינהם משתמשים בצבעים זוהרים במעטפת גופן החיצוני. אם כצבעי אזהרה, כצבעים אפוסמטיים (כלומר apo-הרחק ו- sematic-לסמן/כוונה) או אם כצבעים לצורך מציאת בין הזוג, למניעת טעויות בזיהוי, כדי שהדבר יאפשר רבייה יעילה ומסודרת, ללא בזבוז אנרגיה.

סתם להרחבת הדעת: צבעים מאטלים נוצרים בשכבת הקוטיקולה החיצונית של החרק שהיא רב שכבתית. פני כל שכבה-מחוספסים. החיספוס הזה יוצר חללים בין השכבות והחללים הללו גורמים להשתברות סלקטיבית של האור. מאמר מעניין שקראתי והגעתי אליו דרך האתר המופלא של חרקים-עולם קטן בגדול.

בע"ח אחרים – אלה החיים בים באויר או ביבשה משתמשים ביכולת גופם לייצר אור (גחליליות, תולעים, דגים) וממליצה לכם על הכתבה המקסימה במסע אחר. האור שמפיקים בע"ח משמש לשלושה תחומים: תקשורת, הגנה והתקפה.

צולם במצלמת האייפון שלי

אחת הדרכים שדבורים (ואני לא משוכנעת שהתמונה ששמתי היא של דבורה כי יש המון שנראים ומתחזים לדבורים) מתקשרות בניהם הוא באמצעות ריקוד הספרה 8 שמסמן להם היכן יש צוף. סרטון קצרצר שווה צפייה.

תטולה של ביצים על תפרחת שעורה. נראה לי של תריסנית…

לפועל לסתום יש גם משמעות אחרת 🙃
לפעמים צריך לסתום חור/בור/מחילה/תא….
בתמונה למעלה, ביצים, בהגדלה פי 21 של משהו מדהים… לא בטוחה של מה אבל מזכיר את התטולה של משפחת התריסתיים – או מה שמכונה – פשפשי הפרחים, או פשפשים מסריחים (הם באמת מסריחים). תראו איזו טקסטורה מדהימה למעטפת הביצים ותחשבו על ההדבקה לעמוד התפרחת של שעורה.

צולם במצלמת האייפון שלי

החלזון מפריש חומר רירי דביק שמתקשה וסוגר (ועל משקל הפוסט – סותם ☺️) את פתח הקונכיה ומדביק אותו למשטח (עלה, גבעול). מכסה זה, הנקרא חתם (epiphragma), אטום לנוזלים אך חדיר לאויר וכך מאפשר לחילזון לנשום מבלי לאבד נוזלים.

וזהו, סתם רציתי להוציא קיטור, לשחרר ולספר לכם על תקשורת, עולם החי והפועל לסתום… 🤪

❤️ ❤️ ❤️

אהבתם.ן? שתפו...

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

נשמח מאוד לקרוא תגובות כאן...

%d בלוגרים אהבו את זה: