מוישלה (מושית השבע), תרד מהעץ…

מוישלה (מושית השבע), תרד מהעץ…

מוישלה (מושית השבע), תרד מהעץ…

מוישלה (מושית השבע), תרד מהעץ…

מושית השבע

אני הכי אוהבת שדברים מתחברים לי:


לפעמים בצעידות הבוקר, לפני קרן נוייבך ברשת ב', אני מקשיבה לערוץ הנוסטלגיה. בשבוע שעבר חייכתי מאוזן לאוזן ושרתי בקול את השיר על פרת משה רבנו שכתב אפרים סידון. (אני מצרפת קישור לקלטת VHS שהתנגנה לנו בבית הלוך ושוב הלוך ושוב, ימים ולילות וידעתי את כל השירים שבה בע"פ. חני נחמיאס ועירית ענבי בשיר המקסים פרת משה רבנו של אפרים סידון: (בדקה ה-17:56)

פרת משה רבנו בקול התאוננה,
שיש לה שם מאוד ארוך והיא הרי קטנה.
לכן היא מבקשת, אם זה לא קשה,
פשוט מאוד לקרוא לה מרת פרת משה.


פרת משה רבנו הצטערה נורא,
השם נראה לא מתאים, חושבים שהיא פרה.
לכן היא מבקשת, אם זה לא קשה,
פשוט מאוד לקרוא לה החברה משה.


פרת משה רבנו חשבה שזה טיפשי,
משה זה שם של בחורים, ולא של חיפושית.
לכן היא מבקשת, עכשיו מכל אחד,
פשוט לקרוא לה: "בואי", והיא תבוא מיד.


אני גם מאוד אוהבת את ערוץ כאן (11) בטלוויזיה. יש בו יופי של תוכניות. אחת מהן נקראת "כאן עברית" ולא מזמן נתקלתי בסרטון מקסים על "למה קוראים לחיפושית הזו פרת משה רבנו"… שווה 4 דקות צפייה.
תופתעו שקוראים לה גם "קוקסינל"… 🤦‍♀️


יצאתי לצעידת הספורט היומית שלי בפארק סקרישבסקי Skaryszewski Park.
יש ימים שמראש אני מחליטה שאני רק צועדת ולא מסתכלת לצדדים לחפש משהו לצלם, כי אחרת אני שוכחת לחזור הביתה.
הבוקר יצאתי עם החלטה שכזו. לא מצלמת!
אז מה עם החלטתי??? החלטות לחוד ומעשים לחוד.
(ואל תשכחו שאני מצלמת רק עם מצלמת האייפון שלי ולא נוגעת בעריכת התמונות).

רותקתי לשיח אחד שהכיל עשרות רבות של פרת משה רבנו ולצורך הכתיבה נקרא לה בקיצור בשמה האמיתי – מושית.

רובן של המושיות עסקו במלאכת שמיים, בקיום מצוות פרו ורבו ומלאו את הארץ. עונת הרבייה עכשיו בעיצומה בפולין.

לא יכולתי שלא לגלות מציצנות קלה 🤦‍♀️ (לא יפה, אני יודעת, אבל ממש השתדלתי לא להפריע להן).

אם כי באחת הפעמים שצילמתי קיבלתי רמז עבה… זוזי מפה!

אז מיהי אותה פרה?

מושית נחשבת כאחד החרקים המוכרים והחביבים בעולם כולו.
היא מגיעה ממשפחה מכובדת וענפה (יש כמעט כ-5000 סוגים של מושית בעולם). משפחה שנחשבת ברובה לחרקים מועילים לחקלאות מאחר והיא ניזונה בכל ארבעת שלבי גלגול חייה מכנימות ומזיקים שונים (המונח המתאים לפרתנו בשלבי הגלגול – הוא גלגול מלא. היא הופכת מביצה לזחל, לגולם ואז לחרק בוגר, להבדיל מהחרקים בגלגול חסר שהופכים מביצה לנימפה ואז לחרק בוגר).
היום משתמשים בה גם בצורה מסחרית להדברה ביולוגית (את מי שזה מאוד מעניין שיחפש מה קורה בקיבוץ שדה אליהו).

השלב ראשון בגלגול – הביצה, נקראות לעיתים ביצי גביע.

אורך הביצה בין 0.2-2 מ"מ. הביצה תמיד תוטל עם הציר הארוך ניצב למצע (מה שגורם להם להראות כעומדות על קצה הביצה).
הביצה צהובה בהטלה ומשנה לגוון כהה יותר בהמשך.
מרגע ההטלה ועד בקיעת הזחל יעברו בין 7-12 יום, תלוי במזג האויר.
הנקבה דואגת להטיל גם מספר ביצים עקרות שמשמשות מזון לזוחלים הבוקעים במידה ומושבת הכנימות תעלם עד בקיעת הזחל.
שימו לב שהביצים הוטלו בליבה של מושבת כנימות העלה והכנימות ישמשו כמזון לשלב הבא בחייה של מושית – הזחל.

סרטון מיוטיוב המתאר את הטלת הביציות של מושית (סרטון של thecandleprincess)
רק בכדי שתבינו את הפרספקטיבה הנכונה של הצילום.
ביצי המושית על צידו האחורי של העלה, בלב מושבת הכנימות.

מושית מוגדרת כחסרת טיפול הורי כלומר, אחרי ההטלה מושית האם נוטשת את הביצים ואיננה משגיחה עליהם.

השלב השני – זחל של מושית שנקרא אצל חרקים גם במונח – לרווה.

גם שלב זה נמשך בין 7-21 יום תלוי במזג האויר ואספקת המזון. הזחלים לעיתים קניבלים ואלה שבקעו ראשונים מהביצים אוכלים את הביצים הנותרות במצבים של חוסר במזון בסביבה. הזחל שבוקע נשאר נייח עד שגופו מתקשח מספר שעות לאחר הבקיעה.
במהלך חייו הקצרים של הזחל הוא עובר 4 נשלים. ממליצה לכם להכנס לקישור שכאן ובו תוכלו להנות מתמונות מדהימות על השלבים השונים בהם מתנשל הזחל וגדל.

השלב השלישי בגלגולה של מושית – הגולם.
גם הוא נמשך בין 7-21 יום תלוי במזג האויר.

המעבר בין הזחל למושית בצורתה הסופית כרוך בשינויים קיצוניים במבנה הגוף. הדבר מצריך שלב מיוחד שבו חל ארגון מחדש של רקמות הגוף. הארגון מחדש נעשה בשלב הגולם בו "החרק שבדרך" איננו פעיל, איננו ניזון ורקמות הגוף הפנימיות עוברות חלוקת תאים ובסיום – בוקע ממנו החרק הסופי הלוא היא המושית.

מילים ספורות על מה "הזיזים" שאתם רואים בצדו השמאלי של הגולם.
זיזים אלה הם למעשה "חוטי הדבקה" של הגולם לעלה. זו גם נקודת החיבור היחידה של הגולם לעלה. חוטי ההדבקה הם חלבון שנוצר בגוף החרק וע"י מערכת ההובלה של הפרשות מבטן החרק (מערכת מלפיגי) הוא מופרש מצידי הבטן בצורת "רוק" ומדביק את הגולם לעלה.

הגולם עטוף בחומר הנקרא כיטין (או בלטינית טוניקה – בדיוק כמו שאנחנו מבינים את פירוש המילה טוניקה – ביגוד המכסה חלק עליון של גופנו). כיטין הוא למעשה רב סוכר שבגלל המבנה הכימי שלו נוצר מוצר חזק ומוצק. (להשכלה כללית – השילוב של קשיותו וגמישותו של כיטין הפכו אותו למרכיב העיקרי המשמש ליצירת חוטים המשמשים בניתוחים).

מושית בוגרת

עד לבגרות מינית יכולים לחלוף 9 חודשים. מושית בוגרת חורפת בקבוצות במקומות עם מעט לחות. בישראל חורפת המושית בפסגות הגבועות של הארץ – רמת הגולן, חרמון, מירון ואזורי ההר בשומרון.


על אף המראה היחודי ו"המתקתק" (מהמילה מותק) שלה, יש במושית מערכת הטעיה והגנה משולבת.
צבעה האדום העז בשילוב הנקודות השחורות על גבה מהווה גורם מרתיע לטורפים פוטנציאלים ובשעת סכנה יש לה טכניקת הטעייה מיוחדת – גופה מתקשח והיא מתחזה למתה. כשהאוייב מתקרב יתר על המידה היא מתיזה מבלוטות באחורי גופה חומר צהוב דוחה בטעמו ובריחו.


מראה:

מושית נקראת כך על שום מספר הנקודות שיש על גבה. בעצם יש לה 8 – ארבע על כל כנף אבל בגלל שכנפיה צמודות זו לזו הנקודות במרכז מתחברות ונראות כנקודה אחת. תגלו כי במשפחה הזו חיפושיות רבות ומגוונות בצבעים צהוב, כתום ואדום ומספר הנקודות נע מחסרות נקודות ועד…. לא יודעת כמה. אישית, ספרתי חיפושית עם 23 נקודות. מספר הנקודות – מולד. לא מתווספות עוד במהלך מחזור החיים. נצפו לא מעט מקרים שעם ההתבגרות – הנקודות דוהות.

הזכר והנקבה דומים מאוד זה לזה אם כי הזכרים מעט יותר קטנים מהנקבות. ההבדלים בניהם נצפים רק במקרוסקופ. אם תראו מושיות בהזדווגות – הזכר הוא זה שתמיד למעלה.


ראשית ההזדווגות של מושית מתחילה באביב אז היא משחררת פרומון יחודי לה למשיכת הזכרים.
פרומון הוא חומר כימי נדיף המופרש מגוף יצור חי כדי להשפיע על ההתנהגות המינית של בן מינו. לכל מין – פרומונים משלו וניתן לומר שזהו אמצעי התקשורת בין זכר ונקבה. ריח הפרומונים עשוי להגיע למרחק של כ-250 מטר. (סתם להשכלה שתדעו שתינוקות נמשכים לריח השד האמהי באמצעות אותו פרומון שהנשים מפרישות לאחר הלידה).


הזדווגות בחרקים היא עולם מדהים ומיוחד.
שפיריות למשל מעקלות (מהמילה עיקול) את קצה בטנן על מנת להגיע לבית החזה של הזכר שם מאוחסן הזרע שלו.
נקבת גמל שלמה אוכלת את ראשו של הזכר במהלך ההזדווגות כי היא זקוקה לשומן וחלבון ליצירת הביצים (רק שתדעו, שעל אף שראשו של הגמל נאכל – הזכר מצליח להשלים את תהליך ההזדווגות ללא ראש 😱).

שפיריות בשעת הזדווגות. שימו לב לגמישות שבפעולה 😂

חשבתי שאולי גם להזדווגות במושית קודם טקס חיזור רציני…. 😜
מצחיק לחשוב על טקס חיזור ביצורים זאטוטים שכאלה ומצאתי באחד המקורות שקראתי כי על אף שנראה שאין כל טקס חיזור בין השנייים, קיים מעין טקס שמחולק לשלבים:
גישה – approach – שבה הזכר מגיע עד למרחק של 1 ס"מ מהנקבה שבחר.
צפייה – watch – צופה בה מבלי ליצור קשר (בבחינת הנאה הכלה בעינך?).
בחינה – examine – בחינת הכלה הנבחרת באמצעות "האנטנות" שעל ראשו ומגע פה בפה (נשיקה?) על מנת לראות שאכן היא מתאימה לו.
הרכבה – ינסה לעלות על הנקבה ולאחוז בחוזקה בכנפיה על מנת שלא תתעופף.
וניסוי – מנסה להזדווג. הצליח – מה טוב. לא הצליח – ינסה שנית. אחת הסיבות לאי הצלחתו היא שיש והנקבות לא הגיעו לבגרות מינית.


האנטנות – הן האיבר העיקרי של מגע וריח. הן נמצאות בין או מול העיניים (תלוי במין) ועל האנטנה מספר עצום של אברי חישה מיקרוסקופיים.

היה קשה מאוד לצלם את התמונה.
תתמקדו לרגע ברגל המונחת על גבה הקשיח של מושית הנקבה.

בשעת ההזדווגות נאחז הזכר בכנפיה של הנקבה באמצעות הרגליים ה"שבריריות" שלו על מנת לשפר אחיזה ועל מנת למנוע ממנה לעוף.
לרגלי הזכר מבנה מיוחד של רפידות הדבקה רכות שנקראות פוליווי (Pulvilli) וכריות רגל המבטיחות שלא יחליק מכנפיה של הנקבה. הרפידות הללו מתפקדות כ"מערכת דבק" כאשר ההדבקה שלהם מגיעה משני רכיבים: בחלקם מכוח שנקרא ואן-דר-וואלס, ובחלקם בגלל נוזל דבק המופרש מהגפיים על משטח גבה של הנקבה.

ואן-דר-וואלס הזכיר לי את בחינת הבגרות בכימיה בכיתה יב'.
אתם יודעים כבר שיש לי בעיה רצינית בלזכור דברים ואני זקוקה להמחשות, לדוגמאות אותם הרבה יותר קל לי לזכור. בבחינת הבגרות אחת השאלות עסקה בכוחות ואן-דר-וולס ותרגמתי את השאלה לסימנים שנתתי בדברים מסויים.
בטופס הבחינה כתבתי מעל ואן-דר-וולס – שממית הבית משום שזו היתה אחת הדוגמאות שנתן המורה כשלימד אותנו מהם הכוחות הללו (שממית הבית נדבקת לקיר אנכי בקלות בזכות כוחות ואן-דר-וולס שבכריות רגליה). בשלב מסויים נעמד מעלי אחד הבוחנים ולחש לי באוזן "שאין לי זמן מיותר לכתוב בדיחות על שממית הבית בטופס הבחינה…".
(ואם באמת מעניין אותכם מה הם כוחות ואן-דר-וולס – אז אלה הם כוחות המשיכה בין 2 מולקולות הנובעים ממבנה המולקולה ומיקיטובים ריגעיים הנוצרים עקב תנועת האלקטרונים במולקולה).

התמונה מעל היא זו שלכדה את עיני וצילמתי בלי סוף.
הם עמדו בזוית כזו שאיפשרה לי לצלם מבלי להפריע להם
וככל שהתקרבתי ראיתי יותר ברור את מערכת הרבייה של מושית

מוכרחה להודות שלא ידעתי להגדיר מה אני רואה בתמונות שצילמתי.
חיפשתי במקורות מידע באינטרנט, שאלתי חברים אנטמולוגים ולבסוף הגעתי לד"ר אלכסיי פרוטסוב, אנטמולוג מהמחלקה להגנת הצומח במכון וולקני, שענה לי בסבלנות רבה ובחוש הומור על כל מה ששאלתי.


בזכר מושית ניתן להבחין באברי מין זכריים חיצוניים המאפשרים הזדווגות והעברת תאי זרע. איבר המין נקרא אדייגוס (Aedeagus).

איבר המין בזכר שנקרא אדייגוס (Aedeagus). שתי הזרועות (למעלה ולמטה) הן למעשה כיסוי על איבר המין. תמונה מתוך ויקיפדיה Public Domain. צילום תחת מיקרוסקופ.

איבר המין של הזכר מוסתר בתוך ההסיגמנט האחרון של גופו. בשעת ההזדווגות נפתח כיסוי (שמורכב משתי יחידות – בתמונה זה נראה כחלק עליון ותחתון) המגן על איבר המין וממנו יוצא איבר המין (בתמונה – מה שבאמצע).

בתמונה מעל, זו שצילמתי, ניתן להבחין בברור בשתי יחידות הכיסוי (מה שנראה כצינור) ובאמצע נראה במטושטש – איבר המין.

אברי המין של מושית מכונים – מנעול ומפתח.
איבר המין של הזכר יתאים אך ורק לנקבה מאותו מין.

ידוע כי אצל חלק מהחרקים במערכת פרוקי הרגליים (מערכה אליה שייכת המושית) הזרע לא מועבר לנקבה כנוזל עם זרע שוחה חופשי, בדומה לבני האדם, אלא בצורת כמוסות או קפסולות המכילות זרעונים (נקרא ספרמטופור).
בנוסף לזרעונים, מעביר הזכר גם כמוסות שנהוג לכנות אותן "מתנת נישואין" (Nuptial gift) שאלה הן הפרשות מזינות שיאפשרו לסייע לנקבה באיחסון וייצור הצאצאים.
ולמה הכוונה?
לחרקים יש את היכולת לאחסן את הכמוסות המכילות זרע זכר מספר חודשים בגופה לפני ההפריה והטלת הביצים. הסיבה לעיכוב בהפריה הוא הצורך שלה למצוא מקום טוב להטלה וזמין באוכל מה שיבטיח את השרדות הביצים.

במושית השבע – הדבר איננו כך. ההפריה מתרחשת מיידית.

סרטון של רשות הטבע והגנים על מושית בישראל.
ותודה לאיש היקר לי חיים רוטנר שהפנה אותי לסרטון הזה.

וחוזר חלילה מעגל החיים….

אהבתם.ן? שתפו...

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. מרתק, וואו הצילומים שלך מדהימים גם בנדירות שלהם כנראה שבחיים לא אתקל בפרת משה רבינו מזדווגים אני בקושי נתקלת בהם בבודדים (נתקלתי באחד בחבילה של תרד אורגני כנראה שנשאר שם כחלק מההדברה הביולוגית) דרך אגב בחודשים האחרונים נכנסתי עמוק לענייני הגינון ומאוד נהנית מזה ובקבוצת גינון שבה אני נמצאת דיברו על המושית ומנגד על הכנימה הקמחית ועד שלא קראתי את הפוסט שלך לא הבנתי שמושית זו פרת משה רבנו .

    1. הי סיגל, כיף שאת פה.
      כל הכיף הוא לגלות עולמות שלא עסקת או דיברו אלייך קודם לכן.
      עולם החי והצומח הוא עולם קסום ומרתק ואני שמחה שאת נכנסת לתוכו.
      בישראל פרת משה רבנו לא נפוצה כל כך כמו שהיתה בעבר… כמו הרבה דברים אחרים שהאדם גורם להעלמותם, וחבל.

נשמח מאוד לקרוא תגובות כאן...

%d בלוגרים אהבו את זה: