טה אנאו – Te Anau או כמו שהניוזילנדים הוגים – טְייָאנוֹ
יום רביעי, 27.2.14
קצה העולם?… זה כאן.
אנחנו מדרימים –דרום מערב. לכיוון הפיורלנד. מוקד המשיכה של האי הדרומי.
הנוף – עוצר נשימה. תחושה של מקום מנותק ומרוחק.
אם מתבוננים במפה על אזור הפיורלנד הוא מתואר כ”שממה ירוקה שנחתכת בחדות על ידי מפרצים צרים הנראים כאצבעות עקומות הנשלחות מהים הטזמני”.
האזור בלתי מיושב ברובו ונוכחות האדם כאן היא ברובה של תיירים.
מתמקמים בחניון TOP10 שבעיר.
טייאנו נמצאת על שפת אגם השני בגודלו בניוזילנד. זו עיירה קטנה ושלווה. היא משמשת בעיקר כבסיס יציאה לשני סוגי מטיילים – אלה הבאים לעשות לטרקים ומסלולי הליכה ואלה היוצאים לבקר במצר מילפורד.
בעיירה עצמה אין מה לעשות מלבד לשבת בבית קפה או להצטייד בפריטים אחרונים לטרקים. אורכו של האגם כ-53 ק”מ ומקור שמו הוא במערות טה-אנא-אאו (Te Ana-au) – מערה עם זרמי מים שנמצאות ליד שפתו המערבית ושם גם מצויה תחנת כוח קטנה שניתן לבקר בה בסיור מאורגן.




חמישי, 28.1.14
רון-עמי חוזר מהמקלחת עם סידרת צילומים. אמר לי שאני חייבת לראות איזה סדר ונקיון יש במקלחת ציבורית.
בבוקר צועדים למשרדי ה-DOC בטייאנו.
יש צורך להמיר את טופס ההרשמה באינטרנט למילפורד טרק לכרטיסיות. ההחלטה היא סופית שאני יוצאת לבד. רון-עמי לא מוכן להסתכן בברך שתבגוד בו.
לא נעים לצאת לבד… אבל בטוח אסתדר.

מעבירים את היום ואת היום אחריו בבטלה, בשוטטות באזור ובארגון התרמיל.


מחר, יום א, 2.3.14 אני יוצאת למילפורד טרק ורון-עמי נשאר באתר הקרוואנים.
הפוסט הבא בודאי יהיה על חוויותי במילפורד ומעשיו של רון-עמי בארבעת הימים שישאר לבד.