קווינסטאון

קווינסטאון

קווינסטאון

קווינסטאון

יום ראשון 23.2.14 עד יום רביעי 27.2.14


עוזבים את וואנקה.
בעוד שבוע יוצאים למילפורד טרק והכיוון כעת דרום-מערב.

תמונה אחרונה של בוקר בלייק ואנקה.

חולפים דרך ישוב שעל המפה נקרא כרדרונה Cardrona, נוסעים לכיוון קווינסטאון.

עצרנו לרגע כי רון-עמי החליט שהוא צריך ללכת לבחון את ה"טרנטה" (בתמונה הבאה). ובנתיים השתעשעתי בלתת פרסום למו שלה…

חזרנו למו וכמה דקות לאחר מכן בדרכנו נתקלנו במחזה הבא:

מתברר כי כרדרונה הוא יישוב שכוח אל בניוזילנד שבין השנים 1998-1999 נתלו 4 חזיות על גדר תיל, כצעד מחאתי על משהו או סתם ללא סיבה… ומשם הלך וצמח "פרוייקט" (לא מצאתי את המילה הנכונה לתאר אותו ) שנקרא – גדר החזיות של כרדרונה – Cardrona Bra Fence.העוברים והשבים היו מצמידים חזיות לגדר עד שאוסף החזיות הפך למאות במספר. הנתונים שמצאתי עד כה מספרים כי עד 2006 הכמות הגיעה ל-800. עריכת פוסט ב-2017:
היום הגדר משמשת כמותג באזור כדי להעלות מודעות לסרטן השד. המבקרים שרוצים להשאיר את החזייה שלהם על הגדר מוזמנים גם לתרום לצדקה למלחמה בסרטן השד.
ויקיפדיה
יוטיוב
כתבה

אתם זוכרים את מילות השיר שהיה פותח את שידורי הספורט שהיו פעם בטלויזיה? – "מהיר יותר, גבוה יותר חזק יותר"? אז העיר קווינסטאון מתהדרת בסיסמא – "חדש יותר, מהיר יותר, פרוע יותר".
זו אחת מהערים הפופולריות ביותר בניוזילנד. עיר אקסטרים כפי שהיא מכונה על ידי הניוזילנדים. היא מוגדרת בlonely planet –"כערש הולדתה של קפיצת הבאנג'י המסחרית ואחריה צצו עוד אינספור פעילויות שקוראות תיגר על כוח המשיכה ועל ההגיון הבריא".
לא שעשינו אותם – אבל נכחנו בכמה מהם…קפיצות באנג'י, צניחה חופשית במהירות 200 קמ"ש, דאיה, טיסה במסוק, רפטינג, ג'ט בואט – עושר אדיר של פעילויות שידענו מראש שלא נעשה אבל לחברה הצעירים – אין ספק שזו עיר לבילוי והנאה.


בדרך לקווינסטאון עוצרים ב-ארוטאון Arrowtown.

הכניסה לארוטאון

ארוטאון היא עיירה עתיקה ומתוקה. הוקמה בשנות ה-60 של המאה ה-19. שימשה מגורים לכורי הזהב בנהר ארו. יותר מ-60 בתי עץ ואבן עדיין קיימים בעיירה. זו עיר תיירותית בלבד שבהחלט גורמת לך לחוש את האוירה ההיסטורית של התקופה והזמן.
אז כמובן שהסתובבנו, אכלנו צהריים, נכנסנו לסיור קצר במוזיאון שבתחילת רחוב Buckingham St והמשכנו לעיר המלכה.

ארוחת הצהריים כאן מאוד ממולצת
שורה של בתי עץ שמוטבע עליהם כי הם לשימור וכך מתנהגים אליהם – מתחזקים אותם באופן שוטף.


מגיעים לעיר המלכה. מתמקמים בחניון – Queenstown Lakeview Holiday Park.

אין רגע דל בקווינסטאון. יוצאים לסיור רגלי בעיר. זו איננה עיר גדולה, יותר בהגדרת עיירה. החניון ממוקם במקום גבוה ועל מנת להגיע למרכז העיר – יורדים במדרגות.

הרגשה מאוד שלווה על אף שהרחובות מלאים ובתי הקפה מפוצצים באנשים. ההיסטוריה של המקום מלמדת שהיה זה ישוב מאורי קדום שעם גילוי הזהב בגדות נהר ה-שוטובר – חלה נהירה המונית של מחפשי זהב לאזור.

תוך כדי שוטטות בעיר (ולא הצלחתי לגלות אם זה היה מכוון או לא…) הגענו לכאן:

העיר יושבת למרגלות אגם ווקאטיפו. אגם ענק ששימש נתיב תעבורה עקרי באזור ועד היום מפליגה בה ספינת קיטור עם גלגלי משוטים לשיט תיירותי באגם.

עלינו עם הסקיילין גונדולה (Skyline Gondola) לתצפית מדהימה על העיר.

זהו רכבל שמעלה את הנוסעים להר ויקטוריה. בפיסגה, מתחם של בתי קפה, מסעדה, מסלולי הליכה, מסלול גלישה במזחלות ונקודות יציאה למצנחי רחיפה.

רחפנים
לא אגלה לכם כמה נסיונות עשיתי כדי לצלם ולהכניס את הנוף למסגרת הזו… (-:
בחורף מעלה הרכבל לאתרי הסקי

היה קר מאוד.
במהלך היום השמש קצת חיממה והרשתי לעצמי ל"התחרדן" (מהמילה חרדון) אבל בשלב מסויים הקור הכריע וירדנו מההר.

בלילה עברנו את אחת החוויות הלא נעימות שהיו לנו בטיול… ומטמטום…!!!

כזו צפיפות היתה באתר…

היה קר לפנות ערב אבל הלכנו לישון לבושים קלות, כמו בכל ערב. כעבור שעתיים התעוררנו שנינו מהקור והתלבשנו. חלפה שעה ושוב התעוררנו ועטנו על עצמנו שכבת בגדים נוספת. בשעה 1 לפנות בוקר שלפנו את שקי השינה שהיו לנו, נכנסנו לתוכם, הורדנו את השמיכה הזוגית הנוספת שהיתה לנו ב"חדר הארונות" – וכלום לא עזר…. זה היה לילה מקפיא. לא יכולנו לעצום עין לרגע. חיממנו אחד את השניה וכלום לא עזר.

אפילו צילמתי את רון-עמי מתחת לשמיכות קבור בשק השינה…

רון-עמי הציע שנדליק את הגז. יש למו מערכת חימום על גז שמחממת את חלל הרכב. אבל אני, פולניה טהורה לא הולכת לישון עם גז דולק. רון-עמי היה כל כך מותש שאפילו לא התווכח איתי. בשעה 5 לפנות בוקר יצאתי מהמיטה. קור נוראי ואז…. נזכרתי…. שיש לנו מפיץ חום בארון!!!! איך לא חשבנו על העניין????? מיד חיברתי אותו לחשמל, העמדתי אותו על משטח המטבחון ותוך 10 דקות פשט במו חום נעים שמיד התפתתי לחזור לשמיכות ולהרדם…. ואני לא אגלה לכם באיזו שעה קמנו.
בבוקר רענן מתקשר ומספר שהיתה קרה יוצאת דופן באזור ומסביר לי "בפולנית" שלא היה קורה כלום אם הייתי מדליקה את הגז כי המערכת היא חיצונית ואין חשש מדליפת גז לתוך מו… וכו' וכו' וכו'…. (מתה עליך רענן, איך אתה יודע כל פעם מתי נכון להתקשר אלי?… לא סתם התחברנו לפני מליארד שנה (-: )


מתעוררים לקולות צחוק של קבוצת בנות. שכנותינו בקרוואן ליד עושות התעמלות בוקר. רון-עמי מתמקם בעמדת תצפית טובה…

לאור הלילה הסוער וכאבי הברכיים של רון-עמי אנחנו מחליטים לטייל בגני קווינסטאון. שלו ומרגיע.

כשחזרנו גילינו מי השכנים החדשים שלנו… אתם זוכרים שבלייק נלסון סיפרתי לכם על הרנג'רים שמסתובבים בפארקים ועוזרים על שמירת הסדר והנקיון במקום? אז את הרנג'ר הספיצי הזה פגשנו בכמה וכמה מקומות ותמיד זיהינו אותו על פי הגיפ הקטן שהוא גורר אחריו. זוג קשישים נחמדים שבקיץ מטיילים עם הקראון אוטובוס שלהם ורכב פרטי צמוד שמאפשר להם לנוע בקלילות למקומות סמוכים מבלי להגרר עם הקראון הגדול.
גם את האישה הזו עם ארבעת בנותיה (דוברי צרפתית) פגשנו מספר פעמים בנקודות שונות באי הדרומי. ללא ספק צריך אומץ לצאת לטיול שכזה עם 4 בנות קטנות…

אהבתם.ן? שתפו...

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

נשמח מאוד לקרוא תגובות כאן...

%d בלוגרים אהבו את זה: