בריכת צִרטָה

בריכת צִרטָה

בריכת צִרטָה

בריכת צִרטָה

בריכת צִרטָה

ביום שישי האחרון שודרה בטלויזיה כתבה שעסקה באיך נראים אתרי הטבע אחרי ביקורו של הישראלי במקום.

בטלויזיה הוזכרה קבוצת "מחזירים את הטבע לציבור" ונזכרתי בכתבה שקראתי לפני כשנה (ותודה לאיש שתמיד מוצא לי הכל @Haim Rutner 😊) ועסקה בשאלה – "של מי הטבע הזה, לעזאזל?" (משה גלעד, עיתון הארץ 27.7.2020)

מתוך עמוד הפייסבוק של קבוצת "מחזירים את הטבע לציבור":
"מחזירים את הטבע לציבור הינו ארגון גג לכל חובב טבע המעוניין להציב גבול ברור לשיכרון הכוח, לשררה ולשרירותיות של רשויות המדינה כלפי ציבור חובבי הטבע. ראש וראשון לגופים שכורי הכוח הללו היא רשות הטבע והגנים. הגבלות ואיסורים מוטלים עלינו חדשות לבקרים על ידה, דרכי גישה ושבילים נחסמים, ההגעה לחופי הים נמנעת מאתנו ומרחביו נסגרים בפנינו לתחביבים".

************

אחותי @Orna Assayag שולחת הודעת ווצאפ: "אולי את רוצה לעשות איתי טיול מחר לשם…"?
מחר – לא התאים אבל כמה ימים אח"כ יצאנו לשם.

לשם – היה זה ל-בריכת צרטה.

בריכת צרטה היא שלולית חורף, בריכה עונתית שממוקמת מזרחית ליישוב ברקת. שטחה 36 קמ"ר ובשנת 2019 היא הוכרזה כשמורת טבע. היא נוצרה מחפיר של מחצבה שגודלו כ 50 מ"ר, והיא שריד לשלוליות חורף רבות שהיו נפוצות במישור החוף ושהתקיים בהן עולם עשיר של צומח וחי – עד להתייבשותן עקב מעורבות האדם בסביבה.

חניה מהווה בעיה במקום. בימי הקיץ קיימת מכביש המחצבה פניה לדרך עפר שניתן לנהוג בה עד לבריכה. בימי חורף גשומים נוצרת בריכה עמוקה בכניסה ולא הצלחנו לעבור אותה. בלית ברירה החננו את הרכב בכביש המוביל למחצבה… זהירות.

בבריכה חיים חסרי חוליות נדירים כמו טריטון הפסים, דו חיים כמו קרפדה ירוקה ואילנית מצויה, מיני סרטנים כמו זימרגל, בוצן, דפניה, תריסן הקשקש וחילזון מסוג בולית ובראשית האביב מתכסה הבריכה בפריחה של נורית המים (שפורחת רק בימים שימשיים 🌞), בצעוני מצוי ודמסון כוכבי.

ד"ר דנה מילשטיין, אקולוגית של בתי גידול לחים ברשות הטבע והגנים כתבה כי בריכות חורף שכאלה הן מקור נהדר לריבוי דו חיים וחסרי חוליות מיכוון שאין בבריכות החורף הללו דגים שניזונים מהם והדבר מאפשר להם להגיע למסות אדירות.
לבריכות החורף מגיעים הצפרדעים, הקרפדות ואפילו הטריטונים הנדירים, מטילים ביצים וחלק גדול מהם מת במהלך התייבשות שלוליות החורף הללו. הסרטנים משאירים את הביצים בבריכה היבשה במשך כל עונת הקיץ והצאצאים בוקעים רק בעונה הגשומה הבאה.

צפרדע/קרפדה בשלב של ראשן (די בוגר) בתהליך המטמורפוזה שלו במים. ברכת צירטה.

סתם… להשכלה כללית 🤓: רובם המוחלט של הדו חיים חסרי הזנב (מוכרים בכינוי צפרדעים או קרפדות), מתרבים בהפריה חיצונית. הנקבה מטילה ביציות רבות אל המים והזכר, הצמוד אליה בחיבוק, פולט תאי זרע המכסים ומפרים אותן. לאחר ההפריה הזכר והנקבה הולכים בדרך כלל כל אחד לדרכו, בעוד הביצים מתפתחות ובוקעים מהן ראשנים (לרוות, פגיות, של דו-חיים) שיעברו לבסוף שינוי צורה לצפרדעים בוגרות. חלק גדול מהביצים ומהראשונים ימותו בעקבות התייבשות מקווי מים, או יאכלו על ידי טורפים.

מאמר קליל ונחמד פורסם באתר זוית על "הצפרדע שמטילה ראשנים" מגלה שיש גם דרכים אחרות מלבד הטלת ביצים.

אפילו הצלחתי לצלם אותו טועם משפירית שטבעה במים

האמת היא שהגענו במיוחד בכדי לצפות בפריחתה של נורית המים.

נורית המים

הייתי קצת מאוכזבת מהפריחה. אני מכירה ברכות מים עם פריחה נהדרת. פשוט כי הגענו בסיומה של תקופת החורף. יצאתי לשוטט ברחבי המרשתת לראות את פריחתה של נורית המים בשיאה – וגיליתי סרטון נהדר ביוטיוב של Albert Keshet (אלברט קשת). תודה אלברט.

פריחתה של נורית המים, באדיבותו של Albert Keshet (אלברט קשת).

בצעוני מצוי

בצעוני מצוי שייך למשפחת הגומאיים.
כאחת שאת בחינת הבגרות שלה עשתה בביולוגיה – זו היתה אחת המשפחות שפחדתי ממנה. פחדתי לקבל בחלקו של המבחן המעשי (היינו צריכים להגדיר את שמו של הצמח על סמך שימוש במגדיר צמחים) צמח מהמשפחה הזו – מאחר וכל מה שיש לי להגיד עליה הוא ש- אם היה פסיכיאטר לצמחים, היה צריך לשלוח אותה אליו…😂.
היא פשוט מורכבת מאוד במבנה המורפולוגי שלה.
זו גם משפחה שידועה כעשב רע בשטחים חקלאיים – כמו גומא הפקעים הלוא היא הסיידא שאנחנו מכירים.

אבל זוכרת גם דברים חיוביים על המשפחה – יש להם חשיבות אקולוגית רבה מאוד: צפיפותם של הצמחים מונעת דיות של המים, הם מהווים מסתור נפלא לבע"ח ולחלקם תכונה המאפשרת טיהור מי שפכים ומקורות מים מזוהמים בזכות יכולתם לקלוט עודפי חנקן וזרחן מהמים. גם חשיבות כלכלית רבה למשפחה: מספר מיני גומאיים משמשים כצמחי מרעה, כצמחי גינון ולמספר מינים מהם גבעולים ועלים סיביים – מה שאיפשר בעבר את תעשיית הנייר ובניית סירות.

הסכנה הגדולה שמאיימת על בריכות החורף, כמו ברכת צירטה, היא פיתוח יתר, אומרת ד"ר דנה מילשטיין. לא תמיד מדובר בהרס הבריכה עצמה, לעתים קרובות בנייה בסביבה הקרובה משנה את אגן הניקוז והבריכה לא מתמלאת, לעיתים בגלל ניקוז בעייתי נוצר זיהום שמרעיל את המים, רעיית עדרים בשטחים הקרובים לבריכה עלולים לפגוע בבריכות הרגישות, כמו גם פיתוח סביבתי שגורם לזיהום הבריכה.

ההכרזה על המקום כשמורת טבע לפני שנתיים נוצרה על מנת לתת מענה לשמירה על המקום מאחר והמחצבה הסמוכה מהווה סכנה גדולה לקיומה. גידור המקום והצבת השלטים עוררה את זעמה של קבוצת "מחזירים את הטבע לציבור" והמאבק לא תם.
כולי תקווה שתמצא הפשרה בין שמירה על הטבע והאפשרות לציבור לטייל. אישית אני בעד גבולות ברורים ואכיפה מאחר ולצערי החלק החינוכי בעניין כשל. בריכות החורף למשל רגישות מאוד, במיוחד הדו חיים שבה, ואני משוכנעת שיש מי שיכנס לתוכה לשכשך רגליו. לכשיוכח אחרת, יש בהחלט להשאיר מקומות כמו ברכת צירטה חופשיים ממגבלות ואיסורים.

וכמו שכתבה נעמי שמר, לטיול יצאנו ו- כלנית, סחלב, פשתה, דבורנית, דם המכבים, צהרון, נורית, מרגנית, תלתן, מרוה, לוף, עכנאי, נורית, זעזועית, זוטה, געדה, שערור, הרדופין, עירית, לחך, מקור החסידה, עכובית, שפרירה, נץ חלב, מוצית, חלבלוב, תלתן…. ועוד שבטח שכחתי – מצאנו….

סביבת הבריכה עשירה מאוד בחברת צמחים שעיקר הצומח בה הוא שיחים, עשבים וגאופיטים – תצורת צומח שנקראת בָּתָה.

היה נפלא לשוטט עם אחותי כמה שעות במרחבים שבתמונה למעלה.
היינו מתואמות בקצב, ברצון לצלם ולתעד את הצמחיה והיינו שקועות בשיחות וזכרונות.

"אורי, את זוכרת מי זה?" אני שואלת את אחותי…
"בטח שאני זוכרת!" היא עונה לי וצוחקת…
לחך מצוי ממשפחת הלחכיים.
משמש ברפואה העממית לטיפול בדלקות במערכת השתן, בכאבי גרון, בשלשול, בעקיצות, בגירויי עור, בפצעים, בדלקות עיניים, בעצירות, בכאבי בטן ובפצעונים בעור הפנים.
היא בונה לי כסא לשַׁבָּת (מהמילה יום שבת), כסא עם יתרונות ארגונומיים רבים 😝.
ואני מתמוגגת מנחת, מחייכת מאוזן לאוזן ושואלת אותה – "את יכולה ללמד אותי סוף סוף איך עושים את זה?"
"בטח.." היא עונה ואוספת לחכים ומתחילה לבנות לי כסא מלווה בהסברים…

חנה'לה – בלי טובות!!!

כילדות, היינו נוסעים בכל סופ"ש לבקר את סבא ואחותו של אבא שלי בכפר מישר (מישובי גדרות).
זו בעצם היתה המשפחה היחידה שלנו. היו לנו 2 בני דודים – נתן וחנה'לה אחותו שהיו בוגרים במעט מאיתנו.
אחד מזכרונות הילדות היה שבכל סופ"ש שהיינו מגיעים, יצאנו לאסוף ביצים או לקטוף תפוזים והיינו פוגשים בלכך (שגדל ממרץ ועד אוקטובר). בכל פעם הייתי מבקשת מחנה'לה שתכין לי כסא לשַׁבָּת.
אהבתי לראות את האצבעות שלה קולעות במהירות רבה את גבעולי הלכך ותמיד הייתי משחקת עם הכסאות שהיתה מייצרת לי. מעולם חנה'לה לא הסכימה ללמד אותי ואף פעם לא הצלחתי לקלוט איך עושים את זה.

היה מאוד מצחיק לראות את אחותי ואותי עומדות בלב השמורה ובונות זכרונות ילדות 🤪

אז את מי פגשנו:

זחל של עש בשם מודד קיפודי Apochima flabellaria. העש ממשפחת המודדים Geometridae.
נקראים מודדים בגלל צורת ההתקדמות של הזחל שנראית כאילו הוא מודד "שיברים". ה"קיפודי" מגיע מהזיזים הבולטים אצל הזחל.

על ההבדל בין עש ופרפר:

ההבדלים לא פשוטים להגדרה, אבל יש כמה סימני היכר שברוב המקרים יכולים לעזור באבחנה ביניהם:
צורת המחושים – ברוב המקרים מחושי הפרפר הם בצורה של "מחבט" בעוד המחושים של העש נראים כמו עלה או נוצה.
הכנפיים בשעת מנוחה – פרפרים לרוב מקפלים את הכנפיים כלפי מעלה בעוד שהעש פורש אותן כלפי מטה ומסתיר את גופו.
צבעים – ברוב המקרים הצבעים של כנפי העש פחות מבריקים משל הפרפרים.
צורת הגוף – גוף העש נוטה להיות שעיר ועבה יותר מזה של הפרפר.
זמן הפעילות – ברוב המקרים הפרפרים פעילים ביום בעוד שהעשים פעילים בלילה.

זבוב ממשפחת הבומביליים מסוג Usia.
מישהו אמר לי שעל מנת לזכור את שמו קוראים לו בעברית – עוזיה (הסוג Usia) בומביל (משפחת הבומבליים) 😜
חיפושית ממשפחת היקרוניתיים מהמין Agapanthia lais

פרג

צילמתי רק את הצלקת והאבקנים של פרג. זה הלוא פרח מוכר מאוד. בישראל 8 מינים שונים של פרג.
הצלקת מוגדרת בוטנית כצלחתית והיא מחולקת לאונות ככוכב. האבקנים שחורים ורבים. לרוב מעיד הדבר על כך שלצמח אין צוף והפיצוי לחרקים המאביקים הוא שפע של אבקה על האבקנים.

מקור חסידה גדול

בשיעורי הביולוגיה לקראת הבגרות זכרנו את הקוד של מקור החסידה – שש פעמים חמש… 5 5 5 5 5 5
(כנראה משם נלקחה הפרסומת של ביטוח ישיר – חייג על ה-5 ביטוח ישיר 🤣 😂)
5 עלי גביע, 5 עלי כותרת, 5 אבקנים פוריים ועוד 5 אבקנים עקרים, 5 בלוטות-צוף, ושחלה מחולקת ל-5.
בתמונות התחתונות ניתן לראות צילום מקרוב של חמשת עלי הגביע שמלווים את הפרח ואח"כ מלווים את הפרי.

עכנאי יהודה

צמח חד שנתי, מכוסה זיפים ומתנשא לגובה של עד חצי מטר. לפני פתיחת הפרח צבע הכותרת ורוד, והוא משתנה עם ההזדקנות לצבע ארגמן. שינוי הצבע נובע מירידה ברמת החומציות של תאי הכותרת, מה שעוזר לחרקים להבדיל בין פרחים זקנים ופרחים צעירים שעדין לא הואבקו. בתמונות של הפרח הורוד או הארגמני ניתן לראות את 2 האבקנים והעלי שמעניקים לפרח את שמו – מקור שם הצמח הוא בדמיון שבין מראה הפרח לבין פה פעור של נחש (עכן), המודגש על-ידי צלקת העלי המפוצלת כלשון של נחש.

זעזועית גדולה

פרופ' אלן ויצטום היה מומחה בעל שם בנלאומי במורפולוגיה של הצמח. היה בעל ידע עצום בצמחיית ארץ ישראל, על אף שלא גדל והתחנך בישראל. את הזעזועית פגשתי בפעם הראשונה באחד מהסיורים שהיו לנו איתו במסגרת לימודי הביולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. אלן נשכב על האדמה, התחיל לנשוף בכבדות וצעק "Briza, Briza"… לרגע חשבנו שהוא איננו מרגיש טוב, אבל מהר מאוד הבנו שהכל בסדר. מתוך הכרות איתו ידענו שעלינו להסתכל סביב לחפש מדוע הוא צועק בריזה – ולא ראינו.
קצת קשה להבחין בזעזועית ברגעים הראשונים. היא די נחבאת בצמחיה מה גם שהיא אוהבת להופיע במפוזר, כפרטים בודדים. אח"כ כשגילה לנו אלן מדוע הוא צעק בריזה – כי זהו שמה המדעי Briza maxima – ומשמעו רוח קלילה – כי בכל משב רוח קל יזועו השיבוליות – כבר למדנו לזהות אותה.
שמה העממי של הזעזועית הגדולה הוא "דמעות חוה" שמבטאות את צורת השיבולית התלויה מטה, בצורת טיפה.
רבים מתבלבלים בין הזעזועית הקטנה והגדולה וההבדל מאוד בולט לעין – הקטנה הרבה יותר פחוסה.

לזכרו של פרופ' אלן ויצטום (האיש עם הכובע מימון) שנפטר בפברואר 2021.
(צולם באחד משיעורי הביולוגיה איתו שתמיד אכלנו בהם…)

מוצית קוצנית

פשתה שעירה (ורודה) ופשתה מצויה (צהובה)

לפשתה השעירה תופעה שנקראת דיסטיליה – הימנעות קיצונית מהאבקה עצמית (הנחשבת בלתי-רצויה).
חצי מהזרעים מתפתחים לצמח שכל פרחיו עם אבקנים קצרים ועלי ארוך; וחצי – עם אבקנים ארוכים ועלי קצר. 
האבקה תתרחש רק בין אבקנים לעלי שווי-אורך.

צהרון מצוי ועליו פירחית שעירה

הבלגן שאתם רואים כאן צולם במרכזו של הצמח בתמונה למטה…. פרחים, צלקת, אבקנים

עכובית הגלגל

עכובית הגלגל היא צמח רב שנתי, שנחשב לדוגמה קלאסית ל"צמח-גלגל".
צמח-גלגל הוא צמח שאחרי מותו מתגלגל ברוח כולו כיחידה אחת על מנת להפיץ את זרעיו. כלומר, יחידת התפוצה שלו היא הצמח השלם (פרט לחלקיו התת-קרקעיים הרב-שנתיים).
בהתייבשו נותר שלד כדורי קל-משקל והעלים הגדולים משמשים לו מפרשים להסיעו ברוח. לא נחמד לפגוש בו כשהוא מתגלגל ברוח. קוצני מאוד אבל יפיפה! צמח השדה

שלחופן קרומי

לא תאמינו כמה שעות ביזבזתי בנסיון למצוא מיהו. זכרתי שלפוחן ולא עלה על דעתי שעלי רק להחליף את סדר האותיות. לא ויתרתי… צמח מאוד יפה, עדין, איננו בולט בנוף כלל מאחר והוא נמוך מאוד ונחבא בין צמחי הבתה האחרים.

דמומית ארץ ישראלית.

בתמונות הקטנות יותר – מבט מקרוב על מרכז הפרח ועל עלי הגביע שמאפיינים את הסוג. לדמומית ארץ ישראלית פרח גדול יחסית.

תלתן כוכבני

קל לזיהוי יותר על פי פריו הכוכבני מאשר פרחיו הפרפרניים.

דבורנית דינסמור

סחלב. גאופיט. דומה לדבורה כפי שאתם רואים. שמו ניתן לו על שם בוטנאי אמריקאי, ג'ון אדוארד דינסמור שחי ופעל בירושלים החל ב-1903, וחקר את צמחיית ארץ-ישראל במשך עשרות שנים.
צמח נמוך (עד 30 ס"מ), קטן אך מקסים בציור שעל חלק הפרח הנקרא שפית. צמח השדה

לדבורנית 2 מאפיינים מעניינים:
א. הפרח מתחזה לדבורה: בצבעיו, בעיטוריו, במגעו, ואפילו בריחו. הוא מפריש ריח (פרומון) של נקבת-דבורה בהתייחמה. ואכן מואבקים מיני דבורנית על-ידי זכרים של דבורים, המבצעים על הפרח תנועות-הזדווגות. כל מין של דבורנית מואבק כנראה על-ידי מין מסוים של דבורה.
ב. הפרי נראה כמלפפון קטן מחודד בקצהו, אורכו 2–3 ס"מ, ויש בו זרעים רבים. מאות-אלפי זרעים לכל פרי שנראים כמו אבקה. הם נפוצים באמצעות הרוח למרחקים עצומים, אך בהיותם חסרי מאגר מזון הם נובטים רק בתנאים מיוחדים: כאשר הם נקלטים כטפיל על קורי פטריה מתאימה. הנבט חי כטפיל לפחות בשנותיו הראשונות.

שפתן מצוי

סחלב, גאופיט בצבע חום אדמדם מרהיב. בעל מנגנון האבקה מאוד מיוחד:
השפתן מואבק על-ידי דבורים בודדות, הנוהגות לקנן בחור באדמה. אין לפרח צוף או ריח, וגם האבקה איננה זמינה לחרקים נראה שמבנה הפרח וצבעיו מעוררים בדבורים תחושה דומה לחור באדמה, ואכן הן באות אליו למצוא מחסה ללינת לילה, ואף בימי סגריר, כך שאפשר להניח כי השפתן מחקה עבור מאביקיו מפלט ו"בית חם" בצורת חור באדמה.
על ראשם של דבורים שחסו בשפתן נמצאו אבקיות של השפתן. הטמפרטורה בתוך הפרח חמה מעט מזו שבסביבה, בשעור שהוא אולי משמעותי לפעילותן של הדבורים.
בתמונה התחתונה ניתן לראות בצילום מקרוב כי חלק הפרח הנקרא שפית, שולח לשון ארוכה ומחודדת כלפי מטה. במרכז צומחות שערות ארוכות. צמח השדה

לוף ארצישראלי

שעל חייו כבר סיפרתי לכם בפוסט כשניסיתי לבור את המוץ מהתבן.

נורית אסיה

נץ חלב צרפתי

דם המכבים, מבט מקרוב

זוטה מעורקת

תלתן חקלאי בפריחה צהובה מלאה ובשלב של הפצת זרעים (מכוסה בטל הבוקר)

עלקת מצרית, הטפיל בקרקע ופרח בהגדלה.

עלקת מצרית היא טפיל מוחלט, חסר כלורופיל לחלוטין. זהו צמח שמתחת לקרקע מפתח פקעת-שורש ושורשי-מציצה שחודרים לשורשיהם של צמחים אחרים ומוצצים מהם מים ומזון.
המיוחד בפרי העלקת הוא שהזרעים בו קטנים מאוד, רבים (רבבות לצמח), והם מכילים חומר תשמורת שמנוני רב-קלוריות. שמאפשר להם לשמור על חיוניותם בקרקע 10 שנים ויותר. צמח השדה

מצילתיים מצויים

צמח ממשפחת המצליבים. "סתם" צמח גבוה מסדרת "הפרחים הצהובים שאנחנו נוהגים לקרוא להם חרדל".
הוא מיוחד מאוד וקל לזיהוי באמצעות הפרי בצורת מצילתיים שיש לו.

געדה כרתית

געדה כרתית היא שיח זקוף בעל 2 מאפיינים בולטים המאפשרים את זיהויו:
א. הגבעולים מכוסים במעין "פלומה" קלה של לבד. העלים מזכירים עלי רוזמרין.
ב. הפרח שאתם יכולים לראות בשתי התמונות שצילמתי מקרוב. צבעו של הפרח ורדרד בהיר והוא מורכב כך ששפתו התחתונה ארוכה ובולטת כמו לשון. השפה העליונה קצרה יותר ואז ניתן להבחין בעמודי העלי הארוכים והמפוצלים ל-2.

סחלב פרפרני

פרח מוגן, משפחת הסחלביים. תראו כמה יופי בפרחים שצילמתי מקרוב. כל מילה נוספת מיותרת! פרח השדה

שום משולש

אחת ולתמיד – סדר בוטני בעניין:
בסוג שום יש מינים רבים ושונים. האחד מהם נקרא רשמית בשם "שום הגינה", והוא הידוע במטבח בתור "שום".
מין אחר נקרא רשמית בשם "שום נבוב", על שום עליו הנבובים, והוא הידוע במטבח בתור "בצל". גם כרישה היא מין של שום.
בברכת צרטה מרבדים של שום משולש. מעניין היה שלא הרגשנו שום ריח שום נשא באויר (ריחו של הצמח חריף בזכות תרכובות גופרית שהוא מכיל)

לשון-פר מצרית

לשון-פר מצרית היא צמח זיפני חד-שנתי, שעל פני שטח העלה בולטות גבשושיות בהירות ושערות זיפיות לבנות מעטרות את רוב הצמח.
הפרח דמוי מסמר צהבהב בהיר וקיים בתוכו "לוע" שבו צובר הפרח צוף רב. בפתח הלוע קשקשים שמונעים כניסת חרקים קטנים העלולים לשדוד את צוף-הפרח בלי להפרותו, והם מאפשרים גישה רק לחרקים גדולים, המסוגלים להפרותו.
צמח השדה

ולסיום… אחותי בצילום שממחיש איך בילינו שעות בטבע. היה מושלם ❤️

להשתמע בחוויה הבאה.

אהבתם.ן? שתפו...

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

נשמח מאוד לקרוא תגובות כאן...

%d בלוגרים אהבו את זה: